ואלא לאו ש"מ כאן שהיתה לו עידית ומכרה כאן שלא היתה לו עידית ומכרה
זואי בעית אימא אידי ואידי שלא היתה לו עידית ומכרה ולא קשיא הא דשויא בינונית שלו כעידית דעלמא וכאן דלא שויא בינונית שלו כעידית דעלמא
חואב"א אידי ואידי כגון שהיתה בינונית שלו כבינונית דעלמא והכא בהא פליגי מ"ס בשלו הן שמין ומ"ס בשל עולם הן שמין
טרבינא אמר בדעולא פליגי דאמר עולא דבר תורה ב"ח בזיבורית שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה מה דרכו של אדם להוציא לחוץ פחות שבכלים ומה טעם אמרו ב"ח בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין
ימר אית ליה תקנתא דעולא ומר לית ליה תקנתא דעולא
יאת"ר מכר לאחד או לשלשה בני אדם כאחד כולן נכנסו תחת הבעלים
יבבזה אחר זה כולן גובין מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו
יגמכרן לאחד היכי דמי
ידאילימא בבת אחת השתא לשלשה דאיכא למימר חד מינייהו קדים אמרת כולן נכנסו תחת הבעלים מכרן לאחד מיבעיא
טואלא פשיטא בזה אחר זה
טזומ"ש שלשה דכל חד וחד אמר ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו
יזהאי נמי אכל חד וחד לימא ליה הנחתי לך מקום לגבות ממנו
יחהכא במאי עסקינן כגון שלקח עידית באחרונה וכן אמר רב ששת כגון שלקח עידית באחרונה
יטאי הכי ליתו כולהו וליגבו מעידית
כמשום דאמר להו אי שתקיתו ושקליתו כדינייכו שקליתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה ושקליתו כולכו מזיבורית